הגנה מחשיפה לתכנים או פרסומות פוגעניים במחשב

איך שומרים על הילדים בזמן הלמידה מרחוק?

שיעור תורה עם פירוש ספורנו או פורנו?

מחר מתחילה שנת הלימודים ובלב תחושות מעורבות. אני דואגת, אני פוסעת קצת אל הלא נודע. עד לרגע זה לא בדיוק ברור איך השנה הבעל"ט תיראה.
אני יודעת שהורים רבים חוששים. הלמידה מרחוק מאתגרת.

האם אני צריכה להיות המורה שלהם?
האם אני יכולה בכלל?
ואם אני צריכה ללכת לעבודה, מה יהיה?
ואיך אני שומרת על ילדיי בזמן הלמידה מרחוק?

סכנת האינטרנט מדוברת רבות, אז איך שומרת על ילדיי ששיעור גיאוגרפיה לא יהפוך לשיעור פורנוגרפיה?

החשש העיקרי הוא, איך שומרים על הילדים בזמן הלמידה מהבית מחשיפה לתכנים לא ראויים?

מצד אחד, אני רוצה לאפשר עצמאות לילדים ולמידה עצמאית ומצד שני, אני רוצה להיות נוכחת.

מהי נוכחות הורית ואיך אנחנו בתור הורים משתמשים בזה כדי להגן מתכנים פוגעניים?

בנוכחות הורית, אני לא מתכוונת שאני אשב לידו ואסתכל על כל מה שהוא עושה, אלא גם נוכחות פיזית וגם מחשבתית. כשהילד יודע שההורים שלו רשאים להסתכל במחשב/ הפלאפון שלהם, בהיסטוריית הגלישה, ההודעות וכו' לא מתוך חדירה לפרטיות, אלא מתוך שיח מכבד בינינו והכנה מראש.

מבחינה פיזית, כשאנחנו, ההורים, נמצאים בבית, ניכנס מידי פעם לחדרו בצורה יפה של התעניינות אמיתית באיך הוא מרגיש או אם הוא רוצה משהו. נציע לו משהו לשתות/ חטיף/ עזרה וכו'

מבחינה מחשבתית, הילד יידע שיש מישהו שדואג ושומר עליו ויידע שמסתכלים עליו.

ניתן דוגמא מהעולם היהודי. יהודי הולך עם כיפה על ראשו שמטרתה להזכיר לאדם שיש מישהו מעליו שמתסכל עליו ושומר עליו.

מה מטרתה של הנוכחות ההורית הפיזית והמחשבתית?
הפיזית: כשהורה נוכח פיזית הוא יקלוט הרבה יותר מהר שיש איזשהם סימנים שהוא נחשף לתכנים פוגניים וגם בעצם הנוכחות של ההורה, הוא יכול לראות מה הילד עושה במחשב. ההורה יכול בזמן אמת לדבר איתו, לתווך לו את התוכן הקשה, יכול להסביר לו שזו תעשייה שמטרתה לעשות כסף ומשתמשת בגברים ונשים למטרה זולה ולא נכונה.
נסביר לו שקיום יחסים זה משהו שעושים בהסכמה, באהבה וברצון שני הצדדים. זהו דבר שעושים בצורה מכובדת ולא מול מצלמות.
נסביר להם שדברים שרואים בסרטים פורנוגפיים הם לא אמיתיים ושלא קורים כך באמת במציאות.

מבחינה מחשבתית: הידיעה שהילד שלנו יודע שיש להורים אפשרות לראות מה הוא עושה, איפה הוא גולש באינטרנט, אילו תכנים הוא שולח לחברים שלו וכו', שומרת עליו וגורמת לו לחשבו לפני שהוא יעשה מעשה כזה.

ולסיכום איך אנחנו מתרגמים את זה למעשה:
שניה לפני שמתחילה השנה חשוב לייצר שיח עם הילד על הדברים ולהכין א הילדים שאתם, ההורים תהיו נוכחים שם בשבילם, גם אם זה מרחוק כדי ששיעור תורה עם פירוש ספורנו, לא יהפוך לשיעור פורנו ולחשיפה לתכנים או פרסום פוגעני.

הירשמו לאתר וקבלו עוד טיפים ורעיונות להתמודדויות שונות בחיים.

צריכים מידע נוסף? צרו איתי קשר

דירוג: 5 מתוך 5.

הירשמו לבלוג הטיפים שלי וקבלו את הפוסטים לפני כולם!

הצטרפות ל-116 עוקבים

בית | אודות | מאמרים וטיפים | ליצירת קשר | מפת אתר

חינוך למוגנות מינית

איך להגן על הילדים שלנו מפגיעה מינית?

יש לי בן ובת ואני רוצה לשמור על שניהם!!!
יש לי בן ובת ואני רוצה להגן עליהם שחלילה לא ייפגעו מינית ולא יפגעו באחרים.

חינוך למיניות בריאה מתחיל בגיל קטן.
הוא מתחיל בשיח על הגוף של הילד שלנו. הוא מתחיל בלמידה של האינטליגנציה הרגשית שהוא יודע לזהות בעצמו תחושות ורגשות. אך הוא יודע מה מצופה ממנו. הוא יודע לפתח מערכות יחסים חיוביות עם הסביבה שלו ומה נכון ולא נכון. הוא מסוגל להקשיב לאחר ולקבל את זה שיש גם רגשות מנוגדים לשלו וזה בסדר גמור. האחר לא צריך לחשוב כמוני ולרצות כמוני, הכוונה בזה היא, לעצור שניה ולחשוב מנקודת המבט של האחר מה הוא רוצה מה נכון לו.
דבר זה צריך להיעשות עם הילד הרבה לפני שההורמונים המיניים נכנסים לפעולה.
אז, תשאלו, איך אני עושה את זה, כדי לשמור על הילדים שלי?

חינוך התנהגותי יום יומי

אני מנסה בכל מאודי לחנך אותם מגיל קטן לבקש רשות לגעת במשחקים של האח, חבר או בדברים שלנו. לא בגלל שאני צריכה שיבקשו, אלא כדי שכשהם יגדלו, הם ילמדו שצריך לבקש רשות בכל דבר שהם רוצים לגעת בו והוא לא שלהם. גם אם זה לחבק ולנשק חבר או חברה!

לשמוע ולומר "לא"!
אני מלמדת אותם שלפעמים הם ישמעו "לא" וזה הכרחי שישמעו "לא".
למה? כי זה חלק מהחיים. ויחד עם ה"לא" יש למידה של דחיית סיפוקים- כי "אני לא אקבל את כל מה שאני רוצה, גם אם זה מאוד קשה לי ואני רוצה את המשהו הזה ואמרו לי לא, אני אתאפק".

אני מלמדת אותם שהמשחקים, הבגדים והדברים שלהם הם שלהם ואף אחד לא יכול לגעת בהם בלי רשות כולל אותנו, ההורים.

שימוש בהתניות בחינוך ילדים כדי להגן עליהם בעתיד:

אני לא משתמשת בהתניות כדי לגרום להם לעשות מה שאני רוצה.
אני לא יכולה להתנות את התנהגותם בדברים שלהם, בדיוק כמו שלא נתנה את הגוף שלנו בשביל לקבל משהו אחר.
כמו שהילדים מחליטים על המשחקים והבגדים שלהם, הם מחליטים על הגוף שלהם ולא מתנים אותו בשום דבר.
אני מלמדת אותם שזה בסדר גמור להגיד "לא" לאמא, לאבא, לאחים, אחיות, סבא, סבתא וכו'. שאם הם לא רוצים חיבוק או נשיקה, הם יכולים להגיד לא! לא חייב לתת חיבוק ונשיקה כשנפרדים או נפגשים אם הם לא רוצים, כי הם מחליטים מה נכון להם לעשות בגוף שלהם…

אני מנסה לחנך אותם מגיל צעיר על דברים שנראים רגילים (ואולי אפילו לא חשובים) במשחקים שלהם, בבגדים שלהם, בגוף שלהם, כדי שכשהם יגדלו, לא נשמע עוד סיפורים על פגיעות מיניות!

כי החינוך למוגנות מינית מתחיל בנו ההורים.

שלכם, אשירה מעטוף

דירוג: 1 מתוך 5.

הירשמו לבלוג הטיפים שלי וקבלו את הפוסטים לפני כולם!

הצטרפות ל-116 עוקבים

בית | אודות | מאמרים וטיפים | ליצירת קשר | מפת אתר

המדריך לגמילה מחיתולים ב-4 צעדים

תהליך הגמילה מעורר אצל הורים רבים חששות רבות לצד הרצון להתפטר מהצורך להחליף את החיתול, שכבר נהיה חוויה לא נעימה בכלל (הריח, התזוזה הרבה בזמן ההחלפה, הכובד להרים אותם ועוד) והרצון לחסוך את ההוצאה היקרה של  החיתולים.
בנוסף הרצון של ההורים שהילד יעבור ממעון לגן גמול, כדי לחסוך לילד ולכם את החוויה של לפספס בגן ולחכות שיתפנו אליו ויינקו אותו.
אבל האם הילד שלי מוכן? ואיך התהליך יהיה? ואם הוא יפספס בכל מקום? ופדיחה על מה יקרה אם לילד יברח בגן השעשועים או בקניון? ואם הילד לא ירצה ויתאפק, מה נעשה? ובכלל מה הדרך הנכונה לגמול?
אתם לא לבד! בכל הדילמות האלה הורים רבים מרגישים בדיוק כך וחוששים מתהליך הגמילה מהחיתול.

המדריך לגמילה מחיתולים - אשירה מעטוף

אז מה זה בעצם תהליך הגמילה? ההגדרה של גמילה היא: "סיום של תלות ממשהו מסויים שהיינו רגילים אליו ועכשיו מפסיקים אותו". כמו גמילה מהנקה, גמילה מהמוצץ, החיתול ועוד.
תהליך הגמילה מלווה גם את הילד בקושי לשחרר את התלות שהייתה לו עד עכשיו ולשנות הרגל שאנו לימדנו אותו. ולעניינינו, זה לעשות את הקקי והפיפי בחיתול.
מכיוון שאנו הרגלנו אותו לכך, מן הראוי שאנחנו גם נהיה אחראים לגמילה. ובמילים אחרות ההורים אחראים על תהליך הגמילה של הילד, עד שהילד יהיה מוכן לקחת את האחריות בעצמו שהוא מספיק עצמאי לכך.
איך מתחילים את תהליך הגמילה מהחיתול?
זה תהליך למידה וכמו כל למידה, נדרשת סבלנות וזמן. לכן לפני שמתחילים תבדקו עם עצמכם שאתם מוכנים לעבור עם הילד את התהליך הזה, שלא צפויים שינוים בתקופה הקרובה כמו מעבר דירה לידת אח וכו'. ושאתם נעזרים באורך רוח וסבלנות ובהרבה אמפטיה והכלה.
בנוסף, נוודה שהילד שלנו מבין פעולות פשוטות כגון להוריד את המכנסיים, להרים אותו, ללכת לשירותים. אחר כך נדבר אתו ונסביר לו על ההחלטה שלנו להוריד את החיתול.
כל הורה יכול להסביר מה שנכון לו. נסביר במילים פשוטות: "אתה תלמד ללכת לשירותים כמו אבא ואמא". נשתף אותו בהכנות לכך. אם זה לקנות ישבנון או ללכת יחד לקנות תחתונים. זה נותן לילד את התחושה שהוא שותף בתהליך.

ועכשיו אחרי ההקדמה, מוכנים לצאת לדרך….

4 צעדים פשוטים לגמילה מוצלחת – ארבעת הנונים:

ניקח – כפי שכתבתי קודם, האחריות על התהליך היא שלנו ההורים אנו נתחיל בלזהות סימנים של צורך ביציאה כגון: סומק בלחיים, הליכה הצידה, התכווצות. (לרוב הילדים יש זמנים קבועים). אנחנו נזהה אותם וניקח את הילד לשירותים פיזית ביד או נרים אותו.
בזמן שהוא יושב, אנחנו נשב אתו. אפשר לספר סיפור, לשיר שירי אצבעות, אנחנו גם ניקח אותו לשירותים לפני כל פעילות: לפני שמוציאים משחק, לפני שיוצאים לגן שעשועים, לפני ארוחת ערב וכו'. קשה לילדים להפסיק באמצע פעילות ולכן ננסה למנוע מהם את התסכול הזה וניקח אותם לשירותים לפני כל פעילות.
לאחר תקופה מסוימת שאנחנו רואים שהילד מתחיל להפנים את התהליך, נתקדם לשלב הבא.

נלווה– נלווה את הילד לשירותים ונצטרף אליו בכל פעם שהוא ילך לשירותים נעזור לו עם יש צורך בלהוריד את המכנסים או להרים, ובכל פעם שאתם יודעים שמגיע הזמן שהוא צריך לשירותים ובין הפעילויות השונות אנחנו נלווה אותו לשירותים, ההבדל הוא שבשלב זה הילד כבר יתחיל לדווח לכם פיפי, קקי, לפעמים יגידו עשיתי ויתכוונו שאם צריכים זהו את המילים של ילדיכם ולווה אותו לשירותים שלב הבא כבר יש יותר הפנמה ונעבור הלאה

נשלח – אנחנו נזכיר לו בין הפעילויות ונשלח אותו ללכת. בשלב זה אנחנו כבר לא מלווים אותו, אלא רק אומרים לו ללכת: "תלך לשירותים ושתסיים נוציא משחק", "תלך לשירותים ואז נוכל לצאת לגן שעשועים".

בשלב זה הילד כבר יכול ללכת בכוחות עצמו, אלא שהאחריות עדיין שלנו. אנחנו אחראים לשלוח אותו בין הפעילויות, לפני היציאה וכדומה.

ועכשיו אנחנו מוכנים לשלב האחרון:

נשחרר– הילד בשלב זה כבר ייזום מעצמו. יהיה מודע מתי הוא צריך ואז ילך לפי התחושות שלו. זה יהיה כבר טבעי לו וחלק ממנו. הוא מרגיש תחושת מסוגלות ועצמאות. הוא שולט בצרכים שלו. וזה המקום שלנו, ההורים, לשחרר את הילד לעצמאות בתהליך הגמילה מהחיתול.

כאשר אנו נעבור בהדרגתיות את 4 השלבים לעיל, הגמילה מהחיתול תהיה מוצלחת עם חוויית סיפוק ותחושת הצלחה.

ועוד כמה טיפים נוספים וחשובים:

  • נסו להבין מה הילד שלכם עובר בתהליך הגמילה? עם אילו חששות הוא מתמודד? "אם אני אפספס, ההורים שלי עדין יאהבו אותי? האם הם יהיו מאוכזבים ממני? למה אני צריך להפסיק באמצע משהו בשביל ללכת לשירותים? יהיה יותר קל לי לעשות בחיתול! מה הם זורקים חלק ממני כך בשירותים? (הוא מתכוון לקקי). זה שלי! אני צריך לוותר על חלק ממני, משהו שיוצא מתוכי?

אך איזה סיפוק אדיר זה שהוא מצליח להיגמל מהחיתול! כמה למידה היתה לו מכל האתגרים האלו? איזה הישג אדיר זה בשבילו! חזקו אותו על כך!!!

  • שימו לב לפרטים הקטנים- שהשירותים יישארו נקיים, שאין מים על הרצפה. הילד יכול להחליק ולפחד לחזור שוב לשירותים. וודאו שיש ריח נעים, מכיוון שריחות לא נעימים יכולים לגרום לילד חווית גועל ולעכב את תהליך הגמילה. לשים שרפרף יציב שמתאים לגובה הילד כדי שיוכל לשבת בקלות ושירגיש ביטחון. ניתן לחבר ליד השירותים ידית להיאחז בה.
  • כל ילד הוא שונה וקצב הלמידה שונה. לכן היאזרו בסבלנות. לאחד ייקח שבוע לכל התהליך בגמילה ולילד אחר יכול לקחת חודשים.
    אין מקום להשוואות, גם לא בין האחים הגדולים.

קבלו באהבה שהילד שלכם לומד משהו חדש ותהיו שם בשבילו.

בהצלחה רבה! במידה ונתקלתם בקושי או אם אתם מרגישים שצריכים הכוונה נוספת, אתם מוזמנים ליצור קשר ונקבע שיחת ייעוץ או הדרכה בנושא גמילה מהחיתול.

טוען…

משהו השתבש. יש לרענן את העמוד ו/או לנסות שוב.

חזרה לדף הבית

%d בלוגרים אהבו את זה: