איך לפתח שיחה עם ילדים? קבלו משחק שיעזור לכם לעשות זאת!

עידוד שיחה עם ילדים

אנחנו רוצים לדבר עם הילדים ולשמוע מה הם חושבים ומרגישים. אבל איך עושים זאת?

חנוכה הוא חג של אור ומשפחה. ויש לנו הזדמנות "לנצל" לפעילות משפחתית מחממת…
חג חנוכה הוא חג משפחתי שמאיר את הלבבות של כולנו באור הנרות.
כמדי שנה אנו נוהגים לשחק משחקים משפחתיים יחד לאור הנרות.

מה הקשר בין משחק משפחתי בחנוכה לבין שיחה עם ילדים?

השנה חשבתי איך נוכל לנצל את הזמן שיש לנו בחנוכה לפיתוח שיחה עם הילדים ולא סתם תשובות סתמיות של: הכל בסדר, סבבה וכו'
אז מה עשיתי? הכנתי משחק משפחתי נחמד שנוגע בשיח עם הילדים.
מטרת המשחק היא לפתח שיחה עם הילדים בנושאים שונים בחיים שלנו ושלהם.

יצא לכם פעם לשאול את הילדים שלכם איזו שאלה והתשובה שקיבלתם היא: "הכל בסדר", "סבבה", "היה כיף" ועוד תשובות בסגנון הזה?
אני בטוחה שכן!

איך נדבר עם הילדים ונקבל תשובות שמפתחות שיח על הרגש שלהם?

המשחק המשפחתי שהכנתי לנו השנה בא לענות על הצורך הזה…
כדי לא לקבל תשובות מהילדים של "כיף" ו"סבבה", אלא תשובות שמפתחות שיח על הרגש, הוספנו למשחק אלמנט מעניין עם מטבעות שוקולד וקוביות.

איך משחקים במשחק המשפחתי?

המשתתפים:
כל המשפחה. גם ההורים וגם הילדים צריכים להשתתף במשחק כדי שגם ההורים וגם הילדים ישמעו מה כל אחד אמר.
גם הילדים ישמעו מה ההורים אמרו וגם ההורים ישמעו מה הילדים אמרו.

החומרים למשחק:
מטבעות שוקולד, פתקים שעליהם נכתוב את המשפטים שיעודדו שיחה עם הילדים ו-2 קוביות.
על הפתקים נכתוב משפטים משמעותיים, כגון: "משהו שקשה לי בו", "מה החלום שלי?", "משהו שהייתי רוצה לשפר", "דמות משמעותית בעיני", "משהו שלא סיפרתי לאיש", "חוויה שהייתה לי בחיים" ועוד…
(נסו בעצמכם לחשוב על עוד משפטים).
על כל מטבע שוקולד מדביקים משפט שיח אחד.

מהלך המשחק המשפחתי:
כל אחד בתורו זורק את הקוביות ובוחר מטבע שוקולד עם הפתק שהדבקנו עליו.
הוא אמור לספר לכולם על המשפט לפי סכום המספרים שיצא לו בקובייה ורק אז הוא יכול להרוויח את המטבע.

את הפתק מדביקים על דף חדש וליד הפתק כותבים את מה שהמשתתף אמר.
(אפשר במקום להדביק על דף אחר, פשוט לכתוב על אחורי הפתק)

סיכום המשחק:
לאחר ששמענו את כולם וכתבנו את מה שכל אחד אמר, יש לנו דף שעליו מודבקים המשפטים ומה כל משתתף אמר על המשפט הזה ונוכל לראות מה כל אחד והביע את רגשותיו במילים ומשפטים שלמים.
וזהו הרעיון של במקום לקבל תשובה קצרה של "הכל סבבה", "בסדר" וכדו', אנו מלמדים אותו לפתח שיחה ולענות תשובה משמעותית מלאה.

המשפטים יוצרים מעין "צוהר" על עולמו הפנימי של הילד ואפשר ללמוד על הרגשות של הילד. ואחר כך נוכל לפתח על כך שיח יותר משמעותי עם הילדים.

כך נוכל לפתח שיחה עם הילדים בהמשך על הרגשות שלהם, מה מפחיד אותם? מה הם רוצים שיקרה? ועוד ועוד.

אשמח לשמוע אם שיחקתם גם במשחק שלי והאם הצלחתם לפתח שיחה עם הילדים שלכם. שתפו אותי ❤

רוצים לקבל ייעוץ פרטני מותאם לצרכים שלכם? צרו קשר!

שלכם, אשירה מעטוף – יועצת משפחתית וזוגית בשיטת האינטלינציה הרגשית
לשליחת מייל, לחצו כאן!
לשליחת הודעת ווטסאפ, לחצו כאן!

דירוג: 5 מתוך 5.

*כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני במקרה הצורך

הצטרפות ל-117 עוקבים

הגנה מחשיפה לתכנים או פרסומות פוגעניים במחשב

איך שומרים על הילדים בזמן הלמידה מרחוק?

שיעור תורה עם פירוש ספורנו או פורנו?

מחר מתחילה שנת הלימודים ובלב תחושות מעורבות. אני דואגת, אני פוסעת קצת אל הלא נודע. עד לרגע זה לא בדיוק ברור איך השנה הבעל"ט תיראה.
אני יודעת שהורים רבים חוששים. הלמידה מרחוק מאתגרת.

האם אני צריכה להיות המורה שלהם?
האם אני יכולה בכלל?
ואם אני צריכה ללכת לעבודה, מה יהיה?
ואיך אני שומרת על ילדיי בזמן הלמידה מרחוק?

סכנת האינטרנט מדוברת רבות, אז איך שומרת על ילדיי ששיעור גיאוגרפיה לא יהפוך לשיעור פורנוגרפיה?

החשש העיקרי הוא, איך שומרים על הילדים בזמן הלמידה מהבית מחשיפה לתכנים לא ראויים?

מצד אחד, אני רוצה לאפשר עצמאות לילדים ולמידה עצמאית ומצד שני, אני רוצה להיות נוכחת.

מהי נוכחות הורית ואיך אנחנו בתור הורים משתמשים בזה כדי להגן מתכנים פוגעניים?

בנוכחות הורית, אני לא מתכוונת שאני אשב לידו ואסתכל על כל מה שהוא עושה, אלא גם נוכחות פיזית וגם מחשבתית. כשהילד יודע שההורים שלו רשאים להסתכל במחשב/ הפלאפון שלהם, בהיסטוריית הגלישה, ההודעות וכו' לא מתוך חדירה לפרטיות, אלא מתוך שיח מכבד בינינו והכנה מראש.

מבחינה פיזית, כשאנחנו, ההורים, נמצאים בבית, ניכנס מידי פעם לחדרו בצורה יפה של התעניינות אמיתית באיך הוא מרגיש או אם הוא רוצה משהו. נציע לו משהו לשתות/ חטיף/ עזרה וכו'

מבחינה מחשבתית, הילד יידע שיש מישהו שדואג ושומר עליו ויידע שמסתכלים עליו.

ניתן דוגמא מהעולם היהודי. יהודי הולך עם כיפה על ראשו שמטרתה להזכיר לאדם שיש מישהו מעליו שמתסכל עליו ושומר עליו.

מה מטרתה של הנוכחות ההורית הפיזית והמחשבתית?
הפיזית: כשהורה נוכח פיזית הוא יקלוט הרבה יותר מהר שיש איזשהם סימנים שהוא נחשף לתכנים פוגניים וגם בעצם הנוכחות של ההורה, הוא יכול לראות מה הילד עושה במחשב. ההורה יכול בזמן אמת לדבר איתו, לתווך לו את התוכן הקשה, יכול להסביר לו שזו תעשייה שמטרתה לעשות כסף ומשתמשת בגברים ונשים למטרה זולה ולא נכונה.
נסביר לו שקיום יחסים זה משהו שעושים בהסכמה, באהבה וברצון שני הצדדים. זהו דבר שעושים בצורה מכובדת ולא מול מצלמות.
נסביר להם שדברים שרואים בסרטים פורנוגפיים הם לא אמיתיים ושלא קורים כך באמת במציאות.

מבחינה מחשבתית: הידיעה שהילד שלנו יודע שיש להורים אפשרות לראות מה הוא עושה, איפה הוא גולש באינטרנט, אילו תכנים הוא שולח לחברים שלו וכו', שומרת עליו וגורמת לו לחשבו לפני שהוא יעשה מעשה כזה.

ולסיכום איך אנחנו מתרגמים את זה למעשה:
שניה לפני שמתחילה השנה חשוב לייצר שיח עם הילד על הדברים ולהכין א הילדים שאתם, ההורים תהיו נוכחים שם בשבילם, גם אם זה מרחוק כדי ששיעור תורה עם פירוש ספורנו, לא יהפוך לשיעור פורנו ולחשיפה לתכנים או פרסום פוגעני.

הירשמו לאתר וקבלו עוד טיפים ורעיונות להתמודדויות שונות בחיים.

צריכים מידע נוסף? צרו איתי קשר

דירוג: 5 מתוך 5.

הירשמו לבלוג הטיפים שלי וקבלו את הפוסטים לפני כולם!

הצטרפות ל-117 עוקבים

בית | אודות | מאמרים וטיפים | ליצירת קשר | מפת אתר

חינוך למוגנות מינית

איך להגן על הילדים שלנו מפגיעה מינית?

יש לי בן ובת ואני רוצה לשמור על שניהם!!!
יש לי בן ובת ואני רוצה להגן עליהם שחלילה לא ייפגעו מינית ולא יפגעו באחרים.

חינוך למיניות בריאה מתחיל בגיל קטן.
הוא מתחיל בשיח על הגוף של הילד שלנו. הוא מתחיל בלמידה של האינטליגנציה הרגשית שהוא יודע לזהות בעצמו תחושות ורגשות. אך הוא יודע מה מצופה ממנו. הוא יודע לפתח מערכות יחסים חיוביות עם הסביבה שלו ומה נכון ולא נכון. הוא מסוגל להקשיב לאחר ולקבל את זה שיש גם רגשות מנוגדים לשלו וזה בסדר גמור. האחר לא צריך לחשוב כמוני ולרצות כמוני, הכוונה בזה היא, לעצור שניה ולחשוב מנקודת המבט של האחר מה הוא רוצה מה נכון לו.
דבר זה צריך להיעשות עם הילד הרבה לפני שההורמונים המיניים נכנסים לפעולה.
אז, תשאלו, איך אני עושה את זה, כדי לשמור על הילדים שלי?

חינוך התנהגותי יום יומי

אני מנסה בכל מאודי לחנך אותם מגיל קטן לבקש רשות לגעת במשחקים של האח, חבר או בדברים שלנו. לא בגלל שאני צריכה שיבקשו, אלא כדי שכשהם יגדלו, הם ילמדו שצריך לבקש רשות בכל דבר שהם רוצים לגעת בו והוא לא שלהם. גם אם זה לחבק ולנשק חבר או חברה!

לשמוע ולומר "לא"!
אני מלמדת אותם שלפעמים הם ישמעו "לא" וזה הכרחי שישמעו "לא".
למה? כי זה חלק מהחיים. ויחד עם ה"לא" יש למידה של דחיית סיפוקים- כי "אני לא אקבל את כל מה שאני רוצה, גם אם זה מאוד קשה לי ואני רוצה את המשהו הזה ואמרו לי לא, אני אתאפק".

אני מלמדת אותם שהמשחקים, הבגדים והדברים שלהם הם שלהם ואף אחד לא יכול לגעת בהם בלי רשות כולל אותנו, ההורים.

שימוש בהתניות בחינוך ילדים כדי להגן עליהם בעתיד:

אני לא משתמשת בהתניות כדי לגרום להם לעשות מה שאני רוצה.
אני לא יכולה להתנות את התנהגותם בדברים שלהם, בדיוק כמו שלא נתנה את הגוף שלנו בשביל לקבל משהו אחר.
כמו שהילדים מחליטים על המשחקים והבגדים שלהם, הם מחליטים על הגוף שלהם ולא מתנים אותו בשום דבר.
אני מלמדת אותם שזה בסדר גמור להגיד "לא" לאמא, לאבא, לאחים, אחיות, סבא, סבתא וכו'. שאם הם לא רוצים חיבוק או נשיקה, הם יכולים להגיד לא! לא חייב לתת חיבוק ונשיקה כשנפרדים או נפגשים אם הם לא רוצים, כי הם מחליטים מה נכון להם לעשות בגוף שלהם…

אני מנסה לחנך אותם מגיל צעיר על דברים שנראים רגילים (ואולי אפילו לא חשובים) במשחקים שלהם, בבגדים שלהם, בגוף שלהם, כדי שכשהם יגדלו, לא נשמע עוד סיפורים על פגיעות מיניות!

כי החינוך למוגנות מינית מתחיל בנו ההורים.

שלכם, אשירה מעטוף

דירוג: 1 מתוך 5.

הירשמו לבלוג הטיפים שלי וקבלו את הפוסטים לפני כולם!

הצטרפות ל-117 עוקבים

בית | אודות | מאמרים וטיפים | ליצירת קשר | מפת אתר

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: